שני אסולין / נווה מדבר |
בלי להסתכל אחורה, עלי
אינך מהססת לו לרגע
על אף משמע זעקותיי,
ואת ממשיכה מבלי משים
כשאני מחכה לך, בינתיים
אינך טורחת לו לשנייה
להביט לי אל תוך העיניים.
אני ממתינה לך בדרך
שתעצרי לרוות צימאונך,
אך את מתקדמת הלאה
כמו מתעלמת מהנגלה לעינך,
נווה מדבר הנני,
כלל לא אמיתית,
וגם אם אזקק מימיי,
תקוותי תיוותר שטותית.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|