היום ראיתי את הדבר הכי מושלם בעולם, הוא היה כל כך נרגש, כמעט
בכה, כן, ככה זה כשאתה הדבר הכי מושלם בעולם, בזוויות העין
המושלמת שלך, נוצרת דימעה קטנטנה, שגועשת ומנצנצת, ובסוף נופלת
חרש חרש על הלחי המושלמת שלך, ואחריה יבואו עוד כמה דמעות, שכן
דימעה אף פעם לא באה לבד.

היום ראיתי את הדבר הכי מושלם בעולם, השלמות שלו היא לא רק
גופנית, ולכן אי אפשר להגיד שהוא בן אדם, שכן שלמות היא דבר
שאינו ניתן לסווג על בן אנוש, כי כידוע - האנושיות פוגמת את
השלמות.

היום ראיתי את הדבר הכי מושלם בעולם, הוא חייך את החיוך הכל כך
מקסים שלו, ואותו חיוך, ספק מרומז ספק מבויש, גרם לך להתמוסס
ולהיהפך לאוויר בלבד, שוב.

היום ראיתי את הדבר הכי מושלם בעולם, ומכל האנשים החצי וכמעט
מושלמים בכל עולמנו העצום, הוא הסתכל עליי, לתוך עייני הכהות,
הגדולות יתר על המידה, שהסתכלו עליו מהמיטה המסודרת שלי שבחדר
הקטן והאינטימי שלי, ובאותו רגע נצחי, הרגשתי, שאולי, רק אולי,
גם אני יכולה להיות הדבר הכי מושלם בעולם.

נ.ב.
היום, יום שני, 18 לחודש יוני, דודי בלסר זכה בפרס "דוגמן
השנה".
ולא, אני לא גרופית או משהו כזה...