ברגע שהכל התייצב-
הכל התערבב.
רגש לא רגש,
פחד או צחוק.
ריח של משהו מתוק.

בכי מהול
בדמעות,
אם לבכות או לצחוק ?
הריאליסטיות שהייתה בי פעם
נעלמה.
והכל אחר.

אם פעם ראיתי את זה ישר,
היום זה עקום.

רק אז התבהר,
רק שם הבנתי.
והוא אמר לי
אם הכל היה אפור.

אם היום השמיים היו אפורים
אתמול- שחורים.

דריסת העבר ומות העתיד
חרוט בפנים.
קטן אך זכור
לא נגיש לא כביש.

אם פעם היה חלק
היום מחוספס

הכל היה ברור ורק עכשיו מסובך.
אך כבר היה מהופך.
עמוק ושורף, שאוכל מבפנים.
רוצה לצאת רוצה לבעור.

חרוט בפנים.
השמחה שבפנים.
האמת התגלתה.
הפנימיות יצאה.