פעם אחת לפני לא כל כך הרבה שנים שכנה לה, ממש באמצע ארץ
ישראל, מושבה גדולה של חמג'וקים נחמדים. החמג'וקים חיו בתל עפר
גדול, מושבה מאושרת ובריאה, קהילה תומכת וחמה.

כל בוקר היו החמג'וקים מתעוררים, פוקחים עין תורנית וחושבים
לעצמם "איזה דבר נעשה היום שיהיה ממש מדהים". הם היו שותים קפה
של בוקר, מגלגלים גם עוגיה ומנסים לעלות בראשם רעיון ממש נפלא.
הם היו מסתכלים לשמים מריחים את מזג האויר: "האם הוא יתאים
לטיול אופנים?" הם היו מבררים קצת עם חברים "אולי כדאי לבקר
היום כמה קרובים?" יתכן ובכלל כדאי ללכת לקטוף פירות או ללכת
לרקוד עם כמה בחורות. אולי זו, בעצם, בדיוק העונה לשתול כמה
פרחים ולטפל קצת בגינה. יכול להיות שהיום הזה זה בדיוק היום
המתאים לבנות עפיפון ולהטיס אותו לשחקים. אולי סוף סוף נעזור
קצת אומץ ונזמין את ההיא, תכולת העינים, נחזיק בלט ידיים כמו
זוג משמים. אם היא רק תסכים, נצא במחול וריקודים או שנלך לטייל
בטבע המדהים.....

כך היו הם שותים קפה של בוקר, מדברים, צוחקים וחושבים. עוד כוס
של צ'אי וחיש קל כבר היה זמן ארוחת צהרים. הם היו ממשיכים
להעלות רעיונות בין ביס לביס אבל אחרי הקינוח ישר נעצמים
העפעפים. לפעמים ביום טוב הם היו מצליחים לעשות משהו ממש לפני
השקיעה אבל לרוב התוכניות היו פשוט נדחות לארוחת הבוקר של היום
הבא.

החמג'וקים חיו כך באושר שנה אחר שנה, דור אחר דור, בונים
תוכניות באוויר ונותנים לזמן לעבור. עד שיום אחד נולד חמג'וק
חכם מכולם והודיע למושבה שמהיום יש סדר חדש, הברדק נגמר ועובר
מהעולם.
"כל כך חבל שאנחנו מבזבזים כל כך הרבה זמן על חלומות בהקיץ
ודיבורים עקרים. את הזמן הזה אנחנו צריכים לנצל כדי לעשות
דברים חשובים כדי שיהיה לנו זמן לעשות דברים מהנים. זמננו
מוקצב על ידי האל מביצה ועד גולם. כדאי שנלמד לנצל אותו
ביעילות ובשולם"
ישב החמג'וק החכם והכין ספר חוקים ופעילויות. בדק, דגם ומיקסם
אלפי אפשרויות. הוא תיכנן ומצא מה כדאי לעשות בכל שעה ועונה,
מה אופטימלי לכל אחד בכל דקה ושניה. מיד נתלו שעונים גדולים
בכל רחבי הקן, נקבע חוק וסדר וכולם החלו להתארגן. כל בוקר מיד
אחרי קפה של התעוררות החמג'וקים היו יוצאים ישר לפעילות.  הם
היו פותחים את ספר החוקים, ומיד ידעו מה לעשות עד שחזרו לישון
עייפים וסחוטים. הם כולם הספיקו לעשות הרבה יותר דברים יפים
...... אבל, כמעט בלי שאף אחד שם לב,  כל זה הפסיק לגרום
לחמג'וקים להיות מאושרים.

נסיעה באופניים הפכה פתאום ל "ספינינג". ריקוד סוער נהיה ל
"פעילות אירובית". טיול לראש ההר לראות את השקיעה נהפך ל
"הליכה בריאותית". ביקור אצל ההורים נקרא כעת "חובות
משפחתיות". לשתות קפה עם בחורה יפה הפך פתאום ל "דייט" וארוחה
רגועה עם קומץ חברים נהיתה "חובת ארוח"

אף חמג'וק לא חייך יותר, כולם הרגישו תקועים. מרחוק אמנם נראה
שהם לא מפסיקים לעשות חיים אבל יותר ויותר חמג'וקים רק חיכו
לרגע שבו יהפכו לגלמים.

לבסוף כשמצב הרוח התדרדר כל כך ולכולם ממש נשבר, בקע מהביצה
חמג'וק שונה וקצת מוזר. חמג'וק שמינקות סתם בלי סיבה התחיל
לחייך ולצחוק. חמג'וק שיכל, סתם כך, לאהוב וגם לבכות. הוא צחק,
רקד, השתולל ובכה בטירוף עד שכולם חשבו שהוא סתם שרוט.
ביום של שמש מואר קם הבחור דיבר ואמר:
"נכון שיש לנו ספר חוקים שהופך את כולנו יעילים ומועילים. אבל
בכדי שנרגיש שאנחנו לא סתם מכונות אלא חמג'וקים שמחים וחיים,
חובה על כל אחד מאיתנו לשבור מידי פעם בכוונה ובזדון כמה
כללים"
"צריך להביט החוצה, להרגיש את הרוח ולהתחבר לכוכבים, לראות שמה
שכולם עושים זה לא ממש אני. ללכת לפעמים בכוונה נגד הזרם,
להרגיש את המבטים המשתאים. לגלות עולם חדש, מקום שעליו פסחו
ההמונים. להרגיש שזה שלך, להעלות חיוך על הפנים, הרי אנחנו בסך
הכל חמג'וקים חופשיים"

כולם הולכים לים מיום העצמאות ועד לתום החופש הגדול. פה ושם
מוצאים כמה גיבורים שמאריכים את עונת הטבילה עד ליום כיפור או
עד סוף החגים. אבל בשבועות האחרונים כשהמים עוד חמים והאוויר
פשוט נעים, השמש כבר לא שורפת והמדוזות כבר לא עוקצות אפשר
לרדת לחוף הקרוב ולהשאיר את עם ישראל, בבית, מאחור. רצוי לטבול
במים הנעימים, לחוש ברגלים את החול החם, לחיות, לנשום ולצחוק
ולהרגיש כמה יפה הוא