"אמא?" שאלתי. אבל היא לא ענתה.
"אמא?" שוב שאלתי, אך היא נשארה שקטה.
"אמא, קומי!" והיא לא זזה.
"אמא די! אני לא אוהב את המשחק הזה" אך הצבע לא חזר ללחייה.
"אמא?" בכיתי, וידה לא ניגבה דמעותי.
"אמא את בסדר?" ליטפתי את פניה, במגע שהקפיא את ידיי.
"אמא תעני לי" אך שפתיה הסדוקות נשארו חתומות.
"אמא תתעוררי" אך עיניה, נשארו עצומות.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.