|
ברברה מצאה לה סתם
חיים
אז היא לקחה אותם
הביתה
שיהיה לה משהו
לשחק איתו
חיים
חדשים
אולי היא תרגיש
טוב
אולי
עכשיו
החיים יגרמו לה
טוב
הם יחזרו אחד
לשני
אבל היא יודעת
שהוא
יעזוב
מחר
תמיד זה חוזר על עצמו
מה שיש בה
לא
מספק אותו
ככה
היא
ככה היא
"חיה"
עם חיים של
אחרים
ברברה
לא יודעת איך
להירדם
היא מעשנת
ונרגעת
והולכת לישון
אבל בגיל שלה
היא עוד
צעירה
היא דפוקה
ולא
יודעת מה יהיה
אבל היא דפוקה והיא
מרגישה
טוב
היא בורחת
מעצמה
אולי היא תתן לו
סטירה
כמו שנתנו לה סטירה
לחיים
כדי שתלמד
לשתוק
מה שיש בה
לא
מספק אותו
ככה היא
היא לא
שונה
מהאהבה
הולכת
חוזרת
ובוכה
ונשארת
וסותמת
את הפה
והיא כל כך
שקטה
היא רק
ילדה
היא
לא
רוצה להמשיך
עם
חיים
כאלו
שעשויים מפלסטיק
היא
רוצה
לחזור למקום שאליו היא
שייכת
מסתובבת סביב
סביב
סביב
סביב
עצמה
וחושבת על
התקווה
לא היא
לא תחזור
היא
הלכה ולא
תחזור היא שייכת לתחתית של
התחתית
היא
שונה
אבל
לא מוזרה
היא יודעת שלהרוג זה
לא
טוב
אבל היא הרגה את עצמה
או שבעצם...
החיים
שהיא לקחה,
הרגו אותה. |
|
הייתי פעם בבית
של דליה מזור.
נשבע לכם.
דווקא בית יפה,
מרווח כזה.
היה לה בבית
שולחן יפה כזה
משיש, עכשיו כבר
אין לה.
ויקטור
הקלפטומן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.