יום שני אחרי הצהריים.
אני נוסע עם אח שלי באוטו כדי לקחת אותו לעבודה ולהחזיר את
האוטו.
הוא עובד בחנות צילום בתל אביב והתחיל עכשיו ללמוד ולהשלים
בגרויות כדי לנסות להתקבל לשנקר.
הוא יודע מה הוא רוצה לעשות ויש לו תכנית.
עוצרים ברמזור אדום ורוסי במראה מוזנח עם דובון צבאי רוצה
לנקות לנו את השמשה.
שנינו עושים לא עם הראש כאילו אוטומטית כתוצאה מחינוך שלא
במתכוון.
הקבצן ממשיך למכונית הבאה.
זאת הצומת שלו, כל הקבצנים האחרים יודעים שלא להתקרב אליה כי
זאת הצומת שלו.
ממשיכים לנסוע אחרי הגשר וליד תחנת הרכבת שלט פרסומת קטן מעל
לשלט רחוב לסרט חדש עם מג רייאן.
זה הסרט החדש שלה, ואף אחד לא ייקח אותו ממנה.
היא מצאה את הפינה שלה בעולם.
נוסע חזרה הביתה יושב מול המחשב, כותב את הסיפור הזה ותוהה,
איפה המקום שלי בעולם.
איפה אני נכנס לתבנית המסתובבת הזאת.
רושם כותרת ושומר.