כפית שבידך צוללת אל נבכי האבוקדו
בתשוקה ובשפה מופשלת ועיניים
מברכות שבין אפור לתכלת
כפית ברזל לכל מי שחסר לו
לכל עץ משווע
שעליו החווירו כך פתאום ואין
יודע למה אין יודע
כפית סוכר לזר ולמוכר
אשר המתיקה את לבי
שלא ידע את מקומו
שלא הכיר את שמו
ועוד מעט תלך ממנו גם
אמו.

כפית מושטת שעודה בפי
חוברת אל מעבר
לענן
אל חמש אצבעותיך שאוחזות בה
בחוזקה
בכוונה
וממשיכה ומזינה
בונה בי מאחז שלא יוזז ולא יוקז.
זכיתי במכרז נטול מכרז
ואת טובך אני יונק היום
כאז.