|
הלילה
את המלמלה הצחורה אלבש
המקושטת בשריגים שנראים כמו זהובים
ריחה כנופת
והיא כבוהקת עד למרחוק
הלילה
שום מילה לא תרתיעני
שום מבט לא יביכני
לא הגשם,
וגם לא רוח מעיפת גגות
ומשירת עלים
הלילה
אצעד לי לבדי
דומם
מסורקת למשעי
על גשר המגשר צדדיה של עיר
כנפי שמלתי מוכיחות טיפות גשם אבודות
על אבני הרחוב
הלילה
אף להבה לא תוכל לי
סוסים רוחשים בתוך בטני
עיניי כבויות.
הלילה הזה הוא רק שלי
|
|
|
פעם היה בצה"ל
מין במה חדשה
מחתרתי כזה שרץ
על הרשת תקשורת
של השלישות.
קראו לזה
ס-עיתון. גם שם
קראו לי
האדמו"ר.
(בסוף תפסו את
השני חבר'ה
שהריצו את זה
ונתנו להם איזה
מאה יום מחבוש) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.