ואבא אמר שבמקום בו שורפים ספרים יום אחד ישרפו אנשים, אבל זה
שייך לתקופה אחרת. והיום מוטב היה לו הציתו באש מקצת מהספרים,
שלא להזכיר אנשים. וגם מה אכפת לי בכלל מה אבא אמר, הוא הרי לא
האבא שלי.
אני מקשיב איך שהם יושבים ומדברים על הספר ששינה להם את העולם,
כאילו שהעולם לא היה מסתדר בלי השטן והעלמה גרים, כאילו דבר מה
היה משתנה אלמלא נכתב זולת עצם כתיבתו. כאילו שזה כמו הצבע
ירוק, או השואה.
השואה, למשל, שינתה משהו בעולם, שינתה את כולו למעשה. אם לרע
או לטוב אין זה בידינו לקבוע, משימה זו שייכת לידיים אלוהיות
בהרבה. רבים הם החורצים דעה על השואה, אשר כלל לא נולדו לולי
התרחשה, ומה להם כי יליצו נגד קיומם עצמם. |
