לחוה.
בהתקרב פורים עולה בי הזיכרון:
ערימות של תחפושות זרוקות על כיסא או
תלויות על ווים בתוך ארון קיר
ודודה אחת שיושבת ותופרת ותופרת ותופרת
עם המון סבלנות
ליצן, קוסם, נסיכה, שודד ים, מלכה, ציירת,
מוכרת בלונים וצב (הו, הצב!)
ואיך שתמיד היינו חנוטים
בתחפושות הכי נוחות
והכי אהובות, שנתפרו בשקידה
אחרי מדידות שנערכו
כחודש לפני
כדי להספיק את כל הגימורים הקטנים
שיהפכו את התחפושות שלנו למושלמות
ולתת לנו הזדמנויות להתחרט
(הזדמנויות שלעיתים ניצלנו עד תום)
ואני, שבאותו יום הייתי
הנסיכה הכי יפה בגן,
לבושה שמלה מחממת
עם שובל מדוייק של זהב,
עוברת בין אלפי חנויות של
תחפושות במידות אחידות
שנראות לי גם היום כל כך ממוסחרות
ונזכרת, שכשהייתי קטנה מעולם לא אמרתי
תודה.
23.2.03 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.