הכל כבר נהיה כל כך מסובך,
הבאתי דף ועט כדי שלא אשכח.
צריכה להגיד כל כך הרבה דברים,
אך כשאתה לידי נשכחות המילים.
בלילה גשום יושבת לבדי,
וכל שרוצה זה שתהיה פה איתי.
אינך מבין שזאת לא סתם הרגשה,
כי ליבי פועם רק כשאני לצידך.

אני צריכה אותך... הפעם הכל ישתנה,
אני צריכה אותך... איתי בלילה הזה.
אני רוצה שתבין מה קורה בליבי,
לא רוצה להאמין שזה בלתי אפשרי.

כי לאהוב אותך, לאהוב אותך, לאהוב אותך זה קשה...
כי זה הולך לאט,
וזה מוזר לי קצת,
כי אולי אתה לא רוצה...

אני אוהב אותך אלו שלושת המילים,
שמרצדות בראשי אלפי פעמים.
אני צריך אותך וקשה לי לומר,
מפחד כי הכל נהיה כה מוזר.
אני צריך אותך למה את לא מבינה?
ביקשתי קצת זמן והפכת עצובה.
לא רוצה להתחיל דבר שייגמר,
לא יכול לסבול את הכאב יותר.

אני רוצה אותך אך לא יכול להגיד,
אני רוצה אותך כמו שרציתי תמיד.
אני עצוב זה לא בגלל שאת צוחקת,
לא יכול לסבול שאת מתרחקת.
אני כועס זה לא בגלל שאת בוכה,
זה כי אין לי הסבר למה שקרה.
לא יכול להיפתח אלייך עוד פעם,
לא יכול שוב לריב ולהרגיש את הזעם.
לא יכול להביט לך שוב בפנים,
לא יכול כי זה שובר אותי מבפנים.

אני צריכה אותך הפעם הכל ישתנה,
אני רוצה אותך אך לא יכול להגיד,
אני צריכה אותך איתי בלילה הזה,
אני רוצה אותך כמו שרציתי תמיד.
אני צריכה שתבין מה קורה בליבי,
לא רוצה להאמין שזה בלתי אפשרי.
אני עצוב זה לא בגלל שאת צוחקת,
לא יכול לסבול שאת מתרחקת.