New Stage - Go To Main Page

מאיה גולדי
/
אשליה

בלי אוויר
כשהכול מסובב מאחור
נעשה ממש אפור ומתכהה מדיי יום
עזבתי אותו בחריקה מדומה
והנפילה - מתונה.
ואקום שעלה ולא ירד
מה שאומר - חיים בלחץ.

כשהלכתי וסגרתי את הדלת
האפור נהיה חד יותר כהה יותר, הכל יותר.
והעלים התפזרו לכל עבר
הסערה שהבטחתי לא התקיימה
אפילו לא רוח קטנה.
עבר עוד יום אולי שבוע
הזמן כאילו הולך לאחור
הכל מתדרדר במקום להסתדר.

וכשהגעת פתאום הנבואה התגשמה
מין אפילה מאודה
אם היית שומע את כל זה עכשיו
אולי היית מבין מה שהם לא הבינו בסתיו
ובבוקר כשכולם עוד ישנו, הלכתי בסתר אחרייך
ובערב כשכולם חזרו לישון, נשארתי שם,
לבדי בעולם כמו אין בי אף אדם נרקם.

מאז שהרגשתי זה לא עוזב אותי
כאילו לא רוצה ללכת מחכה שמישהו אחר ייקח אותו,
מחכה לישועה בדרך דיי פסיבית.
זה נשאר כדיי להשלות אותי
זה נשאר כדי לעצבן אותי
זה נשאר כדיי למצוא אחר.
זה לא מה שאני חושבת שזה,
בחיים לא יהיה, אני דיי עצובה מלחשוב על כך
אבל, אני מצטערת, זה לא זה.

ללא אוויר, אני אומרת את זה.
ללא כאב, או עצב אני עוזבת את זה.
זה כבר לא נדבק, זה יצא.
איזו מין השלייה.
אדומה.

יום שלישי 18 ינואר 2000




היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/3/00 4:41
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאיה גולדי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה