אני ואתה שוכבים מכורבלים במיטה...
מרגישה את חום גופך, את המגע העדין שלך כשאתה מלטף אותי, את
ידך מחליקה ברכות לאורך שערי...
מסתכלת על הכוכבים הזוהרים שעל המאוורר בחדרך, ואז על הכוכבים
שבחוץ, ואז על עיניך, מתקשה להחליט מה בוהק יותר...
ואז, אי שם בתוך כל הרומנטיקה, שאלתי, ספק בשטות ספק ברצינות:
"תגיד, מה יקרה אם כוכב הצפון יפול?"
"מה?" שאלת, מבולבל, כמי שכבר התרגל לשקט הרומנטי.
"הרי כוכבים נופלים, לא? אז מה יקרה אם כוכב הצפון יפול?!"
שאלתי שנית, בקול ילדותי אשר מהוה חלק בלתי נפרד מפרץ
השטותניקיות שתוקף אותי לעיתים קרובות ומדביק אחרים, במקרה הזה
אותך.

ומכאן השיחה המשיכה למחוזות שטותיים במיוחד, שאותם לא יבין איש
מלבד הזוג המאוהב שהיה שם.

אך ההרהור הזה לא הרפה ממני עד כדי כך שאפילו לא הצלחתי
להירדם! הייתי מסתכלת על השמיים ורואה אלפי כוכבים ביניהם כוכב
הצפון המיוחד, ותוהה, הרי כוכב הצפון הוא הכוכב הזוהר והיפה
ביותר, האהוב על השמיים, הוא שונה מכל שאר הכוכבים, הוא מורה
דרך, הוא תמיד שם. לא הגיוני שהוא יפול!
הרי בלתי אפשרי לדמיין את שמיי הלילה ללא כוכב הצפון, זה עסקת
חבילה! הקשר בניהם, הוא חזק מידי!
אפילו במקרים קיצוניים שבהם כוכב הצפון אינו נראה לעין אפשר
לדעת בוודאות שהוא שם, בשמיים שלו, זה פשוט ככה!
כוכב הצפון והשמיים בלתי ניתנים להפרדה. זוהי עובדה. הם פשוט
זוג משמיים!
ואז נרגעתי והבנתי שכוכב הצפון לא יפול. השמיים אוהבים אותו
מידי בשביל לתת לו ללכת.

נירו'ש, כוכב הצפון שלי, אני אוהבת אותך!

ממני, השמיים.