פרק1: הזאב- מציאות

בתקופה ללא תקופה
בארץ פשוטה וגם מורכבת
שם כוח הזרוע מככבת
בין כפרי קש
וערי חומה
תימצא המאורה
שם דר לו הזאב
עם אישתו וילדיו
הוא שלט ביד רמה
וקטל את כל אויביו
מסביב הייתה בקעה
מלאה בכל טובים
זו הייתה נחלתו
ותחמו אותה הרים

זאב סוף

פרק 2 : הסוחר- נכסים

יום אחד בגבול בקעה נראה מראה חדש
מראה מוזר ומשונה
מראה מטריד ממש
הלך יצור מוזר מאוד ושתי רגלים לו
עם עור עשוי צבעים רבים
וכובע על ראשו
ידיו נצצו מטבעות, וזעו במהירות
צווארו כבד מתליונים, והוא היה מבסוט
הולך לכאן וגם לשם
בוחן חוקר בודק
כאילו הכל כאן הוא שלו
בינו לבינו הוא מצטחק
אך כמה הוא טעה וכמה התבלבל
כי לא הבחין בזאב אפור האורב לו שם בצל
מה חיה טיפשה היא זו
חשב לו הטורף
אין שומר הוא על עצמו
זה יהיה קל וכיף
וכך נגלה לנו מראה מפחיד וגם מטריד
כיצד זאב גדול אפור
לקרקע אדם מוריד
ז: מיהו אתה יצור צבעוני,
ז: ששמת רגליך על אדמתי
א: הו ! עזרה ! הצילו !
א: אנא רחם יצור פראי
ז: למה אמצא רחמים בשבילך ?
ז: עדיף אעשה ממך ארוחה
ז: אתה שמן וגדל גוף
ז: תשביע את רעבון גורי
א: אני לא רוצה למות ! אוף !
א: כך יאבדו כל הישגי
א: אני סוחר עשיר מאוד ובעל נכסים
א: הרבה שטחים הנם שלי
א: ויש לי עבדים
א: אני מחפש מכרות זהב
א: אך הנה אני לכוד כארנב
ז: לא תמצא רחמים אצלי
ז: עדיף להאכיל את משפחתי
ז: כל כספך לא יעזור
ז: כעת נשאר לי רק לבחור
ז: מה לאכול ומה לברור
טרף הזאב את הסוחר
ובכלל לא התחרט
הוא השביע את עצמו
אך ירק את האבנט

סוחר סוף

פרק 3: כוהן- אמונה

ירחים התחלפו
ימים עברו
מבקר חדש נכנס לבקעה
אדם מבוגר, בריא נראה
כל בגדיו היו לבנים
ישותו קרנה באור נסתר
פניו כמו בסלע חקוקים
על כתפו תלה שופר
הוא הלך בלא מורא, בטוח וזקוף
אך היום בין העצים הוא היה חשוף
בזרועו נשא ספרים
ועל צווארו שרשרת עם סמל
שכמותו לא ראה הזאב כל החיים
שפתיו זעו והוא דיבר
מלמל בקול חלש
והחווה תנועות רבות
הרגש בו געש
אך הזאב לא התחשב בתפילתו היומיומית
הוא התנפל עליו מייד
והפילו כמו חבית
ז: איזה יום נדיר וטוב
ז: עכשיו כבר לא צריך לחשוב
ז: מה תהיה הארוחה הבאה
ז: אשר אביא למאורה
א: הו אלוהים ! רחם עלי !
ז: אל תפנה אליו, תפנה אלי
ז: אני הוא זה שמחזיק בחייך
א: אנא זאב  הראה רחמיך
א: אני רזה לא אועיל לגוריך
ז: את זה אחליט אני הבודד
א: לא משנה !
א: אני ממך לא פוחד
א: חיי נמצאים ביד אלוהי
ז: צווארך הוא בין שיני
א: נשמתי בטוחה בחיק אלוהים
ז: אתה נראה טוב וטעים
א: אנא שחרר אותי זאב
א: אני אמנע הרבה כאב
א: אני כוהן וגם רופא
א: מה בלעדי העם יעשה ?
א: אך אין נורא, הכל ייפתר
א: אלוהי יחוש אותי לשחרר
ז: אתה אדם חלש אופי !
ז: מתעצל, על עצמך לא שומר
ז: לא פוחד מים סוער
ז: משאיר הכל לאלוהיו
ז: אך אינך מבין, שאתם פועלים יחדיו
ז: יד אחת אמונה, יש שניה פגיון
ז: זאת יודע כל אביון
ז: זו הידיעה שגרמה לנפילתך
ז: חזור לאלוהיך, למד חוכמה
טרף הזאב את הכוהן, והשאיר גם לגורים
האדם לאחריות מיאן
סמך מדי על אלוהים

כוהן סוף

פרק 4: חייל- כוח

לאחר מלחמה עקובה מדם
אשר זעזעה את העולם
שבו החיילים לבתיהם
לנשותיהם וילדיהם
היה גיבור אחד מסוים
אשר התנשא מעל כולם
הרג לבדו עשרות אויבים
כידונו כבד מרוב גופות
חרבו האדימה מדם צרים
הוא שרד את הקרבות
וקיבל ים עיטורים
רק חבל שהחליט לקצר
בדרכו לאהובים
אכן בבקעה הוא עבר
הידועה לשמצה
לקראת הליל הוא התעייף
לכן לישון רצה
הוא צד לו ארוחת ערב
אכלה, והלך לישון
לידו ישנה חרב
בפעילותו זו הרבה
משך אליו את הזאב
אשר עצמו נעלב
החייל לא היה אמור לצוד בשטחיו
נפלה החלטה בלב החיה
לתקוף הישן בעת חשכה
וכך כשישן החייל בשלווה
התגנב הזאב באפלה
עמד לקפוץ על צוואר הקורבן
אך הגיבור קם כדורבן
חטף חרבו בהישג יד
ובתנוחת קרב נעמד
אף אחד לא יפתיע וטרן (veteran )
גם לא זאב אפור תחמן
בקרחת היער שניהם סבבו
את חולשת האחר בחנו
ואז קפצו לקרב מתערבל
בין מלתעות עצם ללהב ברזל
הזאב חי שנים רבות
מנוסה, ערמומי, ידוע קרבות
כן נכון גם החייל
אך אין בכלל מה להשוות
ניצחת קרב - יש ארוחה
הפסד יביא לגוויעתך
אז הביס הזאב את הגיבור
לא בקלות,
זאת לא ניתן לאמור
הניצחון עלה לו בכמה צלקות
אך את המחר הוא חי לראות

חייל סוף

פרק 5: אלכימאי - חכמה

יום עבר ויום חלף
לאחר ביקור הנ"ל
נהר הזמן שצף קצף
הסתובב לו הגלגל
מבקר נוסף חדר לבקעה
צעדו היטב נשמע
וכך יצא לו הזאב
לחפש את המפר
ז: כן יהיה לו סוף כואב
בהולכו הוא מהרהר
על רצפת היער ישבה דמות
לבושה ברוב כסות
גלימה עבה ורבת כיסים
ובהם שלל מרכיבים
לפניו הייתה קדרה מהבילה
שהפיצה ריח איום ונורא
הוא לתוכה זרק עשבים
אשר מקורם בצומח הבקעה
על זה כעס הזאב נורא
ז: מחולל את שלוות אדמתי !
ז: משחית את צמחייתי !
וההוא המשיך, היה עסוק
למספר ספרים דבוק
פתאום שיח ירוק רשרש
וזאב אפור ניגלה לאור האש
מכה אחת הפילה קדרה
מכה שניה הפילה אותו (א)
הספרים התפזרו לכל פינה
הזאב נהם מעל גרונו
אך לפני נעילת הלסתות
קול ניחר בקע משפתיים סדוקות
א: אם תשאיר אותי בחיים
א: אועיל לך בכישרונותי הרבים
ז: מה כבר תעשה בשבילי ?
א: אני אלכימאי מוכשר ובקיא
א: אוכל לרפא את פצעיך
א: לנקות מערותיך
א: לדשן את אדמותיך
א: וכל דבר אחר שאני
א: אלכימאי במקצועי
א: אוכל ליצור בקדרתי
ז: אינך מועיל לי במאומה
ז: רק בשרך לי יערב
ז: ואם מרכיביך יפריעו לארוחה
ז: הרי מותך יותר יכאב
ז: בזמן שהיית קבור בלימודיך
ז: לא פקחת את עיניך
ז: שנות השכלתך המרובות
ז: לא עזרו לך לראות
ז: את המוות השועט לעברך
ז: אם כך עשית זאת למה ? (lema )
ז: כשהלילה יורד והצללים מתארכים
ז: חושב אתה על תמיסות פלאים
ז: חבל שלא לימדך המורה בכיתה
ז: על החיה האורבת בחשכה
סעד הזאב את ליבו
בלב האלכימאי
לבשרו המלומד לא היה טעם שונה
מכל בשר של חי

אלכימאי סוף

פרק 6: ילד- תמימות

מאחד הכפרים הסמוכים לבקעה
יצא ילד לשחק בגבעות
לתפוס פרפרים ולצחוק בחדווה
לא שם לב איך עברו השעות
וכך נסחף על פני יופי הארץ  ( eretz  )
אל ההרים בצעד של מרץ
לפני שהבחין בנעשה
צעד על אדמת הזאב הנורא
הוא היה קטן וקליל
צעדו לא הקים הרבה מהומה
וכך השתרך לכאן ולשם
מיופי היער נפלא ונפעם
הוא לא שם לב איך נשאו צעדו
אל מאורת הזאב, אל נחלתו
שם ישנו גוריו שינה עריבה
כשהטורף ואישתו צדו צידה
נכנס הילוד אל משכן הטורף
שם ישנו הגורים בשלום ובכיף
נכנס הילד בכבוד ויראה
בחשש ופחד מה
הוא אהב אותם מייד
וליטף אותם ברוך
הם ליקקו לו את היד
לאחר זמן לא ארוך
הוא הציץ לצד ימין
לכיוון הפתח
ליבו החסיר פעימה
מייד נכנס למתח
עמד לו שם יצור מוזר
קוצני ומכוער
שזז לאט, אך בהתמדה
לתוך פנים המערה
את שמו הוא לא ידע, אז לתארו ניסה
אפו רטט בחמדנות
וכל עין גודלה כשל בלוט
ברח הילד ממערת הזאב
לאן שנשאוהו רגליו
רעש הקים בלי להבחין
כעת מצאו אותו אויביו
הזאב חדל באמצע ציד
והחל לרוץ אל מאורתו
הוא לא אהב שום הפתעות
מי מתגנב אלי ביתו ?!  ( eley )
כשהתקרב אל מעונו , ראה ילד רץ בכל מאודו
וכשראה את המפר
קפץ עליו והפילו לרצפה
ז: אוך רק זה היה חסר
ז: עוד מפר של השלווה
ז: איך אתה מעז להיכנס למערתי ?
א: אני מצטער ! לא יכולתי להתאפק !
א: ללטף את הגורים היה רצוני
ז: מה ?! אתה נגעת בגורי ?!
ז: אני מאבד עשתונותי  !
ז: שאת בני ילטף בן אנוש
ז: אני אנשוך לך ת'ראש !
א: אנא ממך השאירני בחיים
א: יש לי עוד הרבה להשלים
א: חוויות והרפתקאות
א: אני רוצה יותר לחיות
ז: אתה נגעת בגורי ופגעת בכבודי
ז: מי אני אם לא זאב
ז: לא מוותר , תמיד רעב
א: ובכן חבל אדון זאב
א: יגרם למשפחתי הרבה כאב
א: אבל דבר אחד תדע
א: מר זאב האיום ונורא
א: שחיה עם קוצים גדולים
א: וכל עין כמו בלוט
א: נכנסה למערה
א: והוא הביע להיטות
א: לאכול אותי בחיים
א: אז לפחות אם אני אמות
א: שלא יקרה כלום לגורים
ז: מה ?! מתי זה קרה ?
א: עכשיו, לפני שעה קלה
חרד הזאב לשלום ילדיו
ועזב את הקטן
אל ביתו שם פעמיו
כשהגיע בסוף אל המאורה
יצאה ממנה החיה הבאה :
היו לה קוצים ועיניים גדולות
אף מרטט ולחיים שמנות,
היא הייתה רק די קטנה
ובראות הזאב פתחה במנוסה
ז: איך עבד עלי הילוד
ז: אין סכנה לגורים בביתי
ז: זה הרי הוא רק קיפוד
ז: כעת אנקום את נקמתי
רץ הזאב ברחבי היער לחפש את הפרחח
אך הילד בבקעה כבר לא היה נוכח
הוא ניצל את ההזדמנות לרוץ אל ההרים
לברוח חזרה אל הגבעות
אל עבר הכפרים
הוא רץ בפחד על חייו
במהירות גבוהה, כעת ידע לכל ימיו
לא להסיג אל הבקעה

אז איך הצליח ילד קטן,
איפה שנכשלו גברים ?
את זה אשאיר אני לכם
חברי היקרים.

ילד סוף

סוף