|
ענבי זהב מתלתלים במוחי
מול כוס היין המהורהרת בדמיוני
ואבדוני חושי אל בור אפל
כי לא ידעה הצרה את לב הערפל.
בין חולשה למעייני נשמתי
בוערת קרבה אל נפש סיפוקי
במשקפת טורפת בלעתי נופים
ולא חמדתי את אשר ראו אחרים.
במחרוזת של תווים
רקמתי קירות
אטומי העונג
לוחשי הסודות
נבואי העתיד הלובשים הידורים
של מזימות בליטופים
כישופים מטורפים.
צמחי הבר מעלו באושרם
פרפרו הגלים לברוח מהים
ופרטו בקלות ראש את מזמורי הגשמים
סחררו רעלים
לגלגו מערבולות
כי רבצו מלותיך
משמעיות נסתרות.
במחרוזת של תווים
רקמתי קירות
אטומי העונג
לוחשי הסודות
נבואי העתיד הלובשים הידורים
של מזימות בליטופים
כישופים מטורפים. |
|
|
ואם ביום שלישי
לא בא לי לכתוב
סלוגן או יצירות
לבמה, אלא ללכת
ולמצוא עבודה
אמיתית ואולי גם
לשם שינוי חברים
שהם לא
וירטואליים??
טוב, אז ביום
רביעי.
בלונדה בהלם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.