אני עדיין אוהבת אותו,
אני עדיין בוהה על דמותו.
קשה לי לשכוח את הפנים היפות האלה
את החיוך שיכול להמיס כל אחת
את הקול הרך והקצת ילדותי
שבעיניי הוא ממש מקסים!
אני מנסה לברוח מהמציאות
המציאות שלא מאירה לי פנים
היא זאת שמפרידה בין החלום
הוא פשוט לא יהיה שלי...
נמאס לי כבר לחכות
אבל בנוגע לכך אין כל כך מה לעשות...
אני נשארת לבדי ושום דבר לא זז
מרגישה תקועה, לא יודעת איך לצאת
הדלתות נסגרות אחת אחת
עוד סבל, עם דרך ללא מוצא
עד מתי אשאר בחשכה?
הוא לא יודע מהם רגשותיי
נמאס לי כך לבזבז את חיי!
רוצה שיום אחד תדע,
אני פשוט אוהבת אותך!