ורד קריו / עלובה |
מעטים השרידים שנותרו בי.
מדממת אי-שפיות לתוך דלי ישן,
טיפה אחר טיפה, לאט,
בל יתגלה סוד קיומי
עלובה היא הריקנות בנפשי,
חלולה, היא צורבת תפילות נואשות
מוסווית כדיבורי סרק קטנוניים
אליך אלוהיי,
סלח לי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|