|
ועל השולחן יש עוגה.
עוגה תכלת,
עם סוכריות וקצפת וגרגרים!
גרגרים של שוקולד.
ואת העוגה חותכים.
פרוסה אחר פרוסה...
הגרגרים מתעופפים,
ושלג קצפתי ממלא את הכל.
והרצפה? הרצפה מתמלאת בחול של גרגרים.
על השולחן כבר אין עוגה-
נשארו רק הגרגרים.
החדר מסתובב סחור-סחור.
טובעת בתוך הבור.
מתעלפת, מתגלגלת-עוברת תהפוכה.
כנראה שלפעמים צריך מהפכה. |
|
|
אני רוצה לומר
משהו לכל אלה
שעצבניים פה
עלי, תבואו,
כולכם תבואו,
ואם שלי תסכים,
אז אולי אני אתן
גם לכם למצוץ
לי.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.