אחותי התאומה
שיערה שחור פחם
אצבעותיה
ארוכות וגרומות
והיא נעה בלילות
כמו משי ברוח
כמו בת ליליות

אחי התאום
עיניו חולמות
ומשני צדדיו
ידיו מתוחות
מתנדנד בבעתה
על קרקע מוצקה
ידיו מתנפנפות
מנסות לתפוס
בנות ליליות

אחותי לאן תלכי
בכזה ביטחון ולב עז
אחותי איך תיעלמי
מתחת
ואז תשובי ותצאי
מעל
ובפיך האמת
לעולם לא מגמגמת
וצעדייך הקלים
לעולם לא מתעייפת
צחוקך ובכייך
מזכירים לי תמיד
איך היית אז
איך את עכשיו
איך תהיי לעד

אחי אולי תנסה
לרקוד קצת
תקשיב אתה שומע
מנגינות יפות
מקצבים נעימים
של אנשים שבאים
ונוגעים
אוהבים ומכאיבים
ולפעמים אני שמחה
ומיד עצובה
מאנשים שבאים
ונוגעים
אוהבים ומכאיבים
ואז הולכים
למקצב מנגינות נעימות
תראה איך הן
מחליקות על צלקות
שלגופי
תראה את גופי
אחי תראה אותי

אחותי אני רואה
אך מנסה ולא מצליח
לשמוע
מנגינות יפות
מקצבים נעימים
אני רואה אנשים
שבאים והולכים
רק באים
ורק הולכים
ולא משנה
כמה אצעק ואצעק
לא אצליח
לשמוע
ולא משנה
כמה אשרוט ואבעט
אני מלטף ולא חש
חספוסי צלקות
על גופי
הוא חלק אחותי
תראי את עכשיו
אותי
תראי!

אחי
איפה אתה?