כאשר עברתי היום ליד גן השעשועים ליד ביתי , לפתע נורא התחשק
לי להתנדנד.
רציתי לעלות על הנדנדה האדומה, לפרוש ידיים ולעוף , להרגיש את
הרוח מכה בי, לחוש חופש אינסופי שהיה לי פעם בילדותי , אז לא
היו לי דאגות יכולתי כל היום לשבת ולהתנדנד , להרגיש את הרוח
והחופש. אבל עכשיו גדלתי , אני כבר לא ילדה וגם לא נערה ,
הפכתי לאישה ובתור אישה יש חוקים ונורמות בחברה שאוסרות על
מבוגרים להתנדנד . האם רק לילדים מותר להתנדנד? ואם אני מרגישה
כמו ילדה ? ואם אני מרגישה כלואה ? ואם הנפש שבי היא נפש של
ילדה ורק גופי המשיך להתבגר ושכח מאחוריו את הנפש שלי, השאיר
אותה במקום ובזמן אחר , השאיר אותה על הנדנדה לפני הרבה שנים .
אותה נפש עדיין יושבת שם מתנדנדת. אני , אני כאן מחפשת את
הנדנדה ומחפשת הנפש שיושבת עליה בכדי להתאחד אייתה ולהרגיש שוב
שלמה .
אז אתאים את עצמי לנורמות החברה , אז אהיה בוגרת , אהיה מישהי
שאני לא , מישהי שהשארתי לפני הרבה מאוד שנים על הנדנדה ליד
ביתי ...