בראשי תמונה של הסוף, מעין מטרה שהצבתי מזמן.
מציאות מושלמת, טובה ומאושרת, שבה השמחה שולטת בחיי.
אני חי שם איתה, ואין איש מלבדנו,
וכל הזמן מוקדש רק לשנינו.
ואין שם מרמור, ואין כל עצב או יגון,
רק שמחה, אושר, כיף וקול צחוק
שעולה לו מכל מקום אליו אנו הולכים,
ואין לו כל מעצורים.
ורק אני והיא שם, ואין אף אחד,
וכל העולם בשבילנו.
העולם הזה הוא עולם כה מושלם, מאושר, מואר,
והאור בו מאיר את לב שנינו,
עולם של שלום, ואחווה, בלי שנאה,
מלחמות לא ידע הוא, לא סבל.
העולם הזה הוא חלום בשבילי, ואותו לא אמצא.
כי הלכה היא ממני, ובי לא רוצה,
ועכשיו אין עצוב בו ממני.
לאחר שיחה עם חבר על אנשים חשובים מאוד שפתאום סתם כך מתרחקים
להם... |