יום אחד הרגיש בזה
משהו בו נורא חסר
חלומות די מוזרים
סיוטים שלא הבין
אז כשעוד לבש ירוק
לקח תרמיל ישן מאוד
עם מחברת ישנה
שבה כתב אז את חייו
"זו. מעין תקופה כזאת
כמו אסון רק בלי עקבות
מי בבית מי כותב
ומי עכשיו מול אוייב"
"זה כמו חום שמתחזק
מלטף ואז שורף
אתה בפנים אתה לבד
ומסביבך חי אף אחד
עכשיו דרוך אתה מוכן
אבל בעצם לא מובן
אתה יושב ומתצפת
מי פה חי ומי פה מת". | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.