זה די נורמאלי להיות נוירוטי,
כשחיים בעולם כזה כאוטי.
להסתכל כל הזמן מעבר לפינה,
ולחשוד בכל נותן מתנה.
ככלות הכל בכל עטיפה של סוכריות,
גם שאהיד יכול לחכות.

לפני שבוע בלילה משטרה,
וגופת השכנה בגינה פזורה.
הבעל אותה מהחלון הקפיץ,
כי לא נתנה לו למקלחת להציץ.
שני ילדים נותרו לבד בעולם לנדוד,
ומה לדעתכם הם כבר יוכלו על העולם ללמוד?

בכביש החוף נסע איש,
ולחץ לו על הגז בלי להרגיש.
בסוף הדרך הרג כלבלב,
וכלאחר יד איבד גם את חייו.
אישתו בחניה בכתה,
סך הכל חיכתה שיאסוף אותה.

ניסים שרק לעבוד רצה,
הצית עצמו בישיבת המועצה.
אוכל לילדים כבר לא נשאר,
והוא כבר לא רצה לראות את המחר.
דבר אחד חיזק את בטחונו העצמי,
לאחר מותו יקבלו יותר כסף מביטוח לאומי.

אתמול פגשתי ילדה על נדנדה,
ורק בת חמש הייתה החמודה.
עוד חודש תמות בגלל התאים,
ולא תקבל תרופה מקופת החולים.
נאסוף חתימות ולא נוותר,
כדי שלפחות מהשיבעה נקום לעולם טוב יותר.

ואני רק יושב פה על התחת,
מודאג לא לפתח קרחת,
וחושב שלולא כמה אי נעימויות,
יכול היה להיות פה נחמד לחיות.