בין יערות,
וניסים של טבע,
בין שתיקה,
וחשיכה מהפנטת,
היא זוהרת,
וטוב ליבה מקרין סביבה אור,

בשקט, בשקט,
היא מטיילת,
ורק הראויים,
יכולים אותה לראות,

היא נקראת
פיית החשיכה,
ואיננה יודעת,
שרק ההם רואים אותה,

לפעמים מרגישה
בלתי נראית,
גם כשאיננה מתחבאת,

היא זועקת לתשומת הלב,
אך איננה יודעת,
שהם לא ראויים.