שרית פישל / כדי שתדע שזכרתי |
11/2000 אלו הימים שמגיעים כמו אותם ימים נוראים בהם אני נזכרת מבפנים באותם פנים, זמנים אחרים. והצלקת שמוסתרת בלב מתחילה אט לכאוב ואז גם לדמם טיפה אחר טיפה והלב שלי הופך דמעה גדולה וזיכרון כאב גם בתוך הלב כשאי אפשר לצחוק, אני יודעת זה יעבור רק עוד דקה. אולי זה רק הבכי שמקל על עומס הגזירה לפני יום ההולדת שלי להיות עצובה. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|