הניצוץ הלבן הבוהק
הניבט מאישונייך השחורים
בעינייך החומות.
ושערך הזהוב,
מקרין בוהק נעים
לאור הכוכבים והירח,
שמי הלילה, העננים
החיוך הלבן הבוהק
המקרין כלפיי אושר עילאי
מתוך שפתייך האדומות,
בעודך טועמת עוד פרי מותר,
עוד לימון, עוד תות
והחול הזהוב והרך
עליו את עומדת,
בחיוניות השופעת מגופך הבהיר,
ליד כביש האספלט השחור במדבר
בבגדים לבנים ארוכים ונקיים
והקשת הלבנה בשיערך
והאבן הבוהקת הזו
בכל הצבעים במרכז...
גרמו לי תמיד לתהות
מה עשית עם קופסת
הצבעים הקודמת שלך?
מחר השמש תזרח בכתום
בשמיים התכולים
מעל הים הכחול, הדשא הירוק
ועץ תפוחי הזהב
בציור הראשון שלך.
הטל הנשאר מהלילה יבהיק באין סוף צבעים.
עד עכשיו לא הצלחתי לראות אף פעם
כמה את יפה. |
