אישה אחרת
שאני בכלל לא מכירה
שולחת לי מכתבים מעיר
זרה
ומספרת, ובוכה לפעמים
בלי קול
עכשיו, אני יודעת עליה
ה-כל.
ולפעמים נדמה שאני כותבת לעצמי
היא כל כך דומה לי
האישה
שלי
היא חושבת, וכותבת, אותו הדבר
ומשמיעה נעימות מוזרות בראש,
שגם אני שומעת.
לפעמים.
ובדלי סגריות על המדרכה
מזכירים לי אותה
ואותי.
והמשפטים שלה מרגישים קרוב קרוב
כאילו היא איתי.
והייתי רוצה פעם, להביט לה בעיניים
רק פעם אחת
ולבכות
איתה, או לבד
ורק לבכות
ולהביט לה בעיניים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.