טורו ווטנבה / לו היית |
אספה את שיירי הגרעינים
מהספה הגדולה והלכה.
עוד נותרו בין שיני
חתיכות שוקולד
מנשיקתנו האחרונה.
קולה עדיין טרי,
חורק באוזני,
משוטט בין רגלי.
דמעה קטנה,
שנזלה מקצה עיני,
נפלה על זבוב
ומחצה
אותו על מיטתי.
ככה הייתי חש
לו היית עוזבת אותי.
לעינת .מ.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|