"שלא תעז!" היא צעקה לעברי. "שלא תעז! אתה שמעת אותי?!"
לא שמעתי בקולה, לא היום.
קפצתי.
תחושה של אוויר על פני. זה לקח כמה שניות בלבד. חשתי כיצד כל
חיי חולפים מול עיניי. הרגשתי כמו בסרט. הגעתי הכי למטה
שאפשר.
אני מוכרח להודות, קצת פחדתי. אבל נהנתי. זה היה כמו לעוף.
כשעליתי למעלה, מרחף לי, אמרתי לה: "את רואה? בנג'י זה לא כזה
מסוכן." |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.