האגדות מספרות על האיש שנקרא "עושה המפתחות". איש אינו יודע את
שמו האמיתי ומספרים שאפילו הוא שכח אותו.
מספרים שתפקידו הוענק לו מידי האלים עצמם.
אומרים שהוא חי יותר מכל יצור חי אחר, למעט האלים.
אך איש אנו יודע לבטח.
מעטים הם האנשים שפגשו אותו. מעטים האנשים שחזרו לביתם לאחר
שראו אותו. מספרים כי הוא הורג את המפריעים לו במלאכה, אך זה
לא כך.
אני ביקרתי אצלו פעם ושבתי. שבתי, כי הבנתי שאין לי מה לחפש
אצלו.
אינני צריך מפתח שיפתח לי את הדלת המובילה אל אושרי. אושרי
נמצא אצלי.

פגשתי את אותו עושה המפתחות. במקרה, תאמינו או לא.
לאחר הכרות קצרה הוא הסביר לי על תפקידו.
הוא יוצר מפתחות. "זהו?" תשאלו, כפי ששאלתי אני. "כן" הוא יענה
לכם.
אם תשאלו אותו "איזה מפתחות?" כמו רבים, הוא לא יענה לכם. הוא
פשוט יסיט מכם את מבטו וימשיך בעבודתו האין סופית.
אך אני לא שאלתי.
לאחר כמה דקות, שבהם עשיתי את עצמי כלא מעוניין מעבודותו, הוא
הסביר לי "אני עושה מפתחות לכל הדלתות. לכל דלת בעולם, יש לי
מפתח - ואפילו יותר ממפתח אחד. מפתח אחד כדי לפתוח אותה כרגיל,
מפתח שני בכדי לפתוח פתח ברצף העולם." הסתכלתי עליו במבט שואל
"המפתח השני יוצר פתח לדלת אחרת בעולם. כל מקום, בלבד שיהיה בו
דלת. אם תרצה, אוכל להכין לך מפתח כזה".
"ולאן הוא יוביל אותי?" שאלתי.
"לאן שתרצה. אבל הזהר, לאחר שקבעת את יעודו של המפתח, הוא לא
ישתנה".
סירבתי בנימוס. לא היה לי רצון במפתח שכזה. הרי שנים אני כבר
נודד, בסופו של דבר, אגיע לכל מקום שארצה, גם בלי עזרת מפתחות
קסמים.
מבטו היה מופתע. "האם תרצה לבקר בביתי?" שאל, קצת בתחינה.
נענתי לבקשתו.

אם ציפיתם לראות בביתו המון מפתחות, הרי שהפתעה מצפה לכם.
בביתו אין אלא מפתח אחד. הסתכלתי על המפתח הזה בעיון רב. הוא
היה המפתח היפה ביותר שראיתי. עיטורים עטרו את הידית וגוף
המפתח היה מורכב מחיות שונות העומדות זו על זו.
"זה המפתח הראשון שיצרתי" אמר לאחר שהבחין בהתעניינותי.
"לאן הוא מוביל?"
"אנני יודע. מעולם לא מצאתי את הדלת עם החור המתאים"

בביתו הייתה דלת אחת, שמאוד עיניינה אותי. נדמה היה שהיא לא
מובילה לשום מקום.
"לאן הדלת מובילה? זה נראה כאילו היא תקועה בקיר" הערתי.
"היא באמת תקועה בקיר" השיב "בדלת זו אני משתמש כדי לחזור
הבייתה. אנשים רבים ניסו לגלות מה יש מאחוריה, אך הם מעולם לא
מגיעים לאותו מקום. הבעיה היא, שברגע שאתה סוגר את הדלת, אין
לך דרך חזרה."
"הייתי רוצה לנסות." אמרתי "אני נווד כבר הרבה זמן. אין לי בית
אשר אליו אני צריך לחזור".
"בבקשה, אמר" וליווה אותי לדלת. בחריץ המנעול היה תקוע כבר
המפתח. פתחתי את המנעול, פתחתי את הדלת וצעדתי אל האפלה