[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אז ישיר
/
אין פטור מזכרונות

אין פטור מזכרונות.
פרגמנט.


"אני יודעת עם מי אני רוצה לחיות את חיי. עם מי אני רוצה להקים
בית ומשפחה. אני רוצה לשמוע ממך שתתאמץ, אני רוצה לדעת שאתה
איתי, שאתה מוכן ללכת על זה ביחד. אני לא רוצה להיות לבד, אני
לא רוצה להרגיש הכל לבד. תעזור לי תן לי יד", אמרה לו במשך חצי
שנה. והוא כמו לא מבין, מניף את ידיו באויר וכבלון שיצא ממנו
כל האויר מסביר לה שאינו מסוגל להחליט החלטות כאלו "אנחנו לא
על אותה פאזה, אנחנו בשלבים שונים בחיינו, אני לא יודע אם אני
מסוגל להגיע להחלטה כזאת בחיי".
והוא באמת לא היה מסוגל, גם לא למחרת, גם לא בעוד שנה, גם לא
אחרי שלוש שנים...








"זה היה קשה, זה לא קל, הפרש השנים שבינינו אינו טבעי. אבל עם
האהבה אפשר להתגבר על הכל" אמרה וחיכתה לתשובה חיובית ממנו.
היא רצתה כל כך לשמוע אותו אומר לה שהוא מאמין באהבה יותר
מבאלוהים, אבל הוא לא ממש האמין. היא רצתה לראות אותו מחייך
ויוצא עימה למסע הארוך והקשה, אך הוא השפיל מבטו ואמר "אני לא
יודע מה לומר לך, אני מרגיש רע, ממש רע. אני מרגיש חסר אונים,
אני מפחד. אני לא בטוח שזה הצעד הנכון. אולי עדיף שנעשה הפסקה
קטנה...".
הם עשו הפסקה של כמה שנים והיא תמשיך עד הגילגול הבא...







"אפשר להתגבר על פערים, ככה חיים בני זוג. זה הרעיון, כל אחד
מוותר לשני. אם הקשר חשוב לך אנחנו יכולים להתגבר על הדברים
האלו" אמרה לו, מנסה להסביר. "את לא מבינה אותי, זה יותר מידי,
לא יכול להיות שנסתדר, לא שייך כאן ויתור. אני מדבר איתך על
דרך חיי. על מהות של חיים, אני לא אשנה ממטרת חיי ולא מאום.
אני לא יודע מה לגביך, אבל לי ברור שיש דברים שלא אוותר עליהם
אך את לא תסכימי לחיות כך" ניסה להסביר לה. "למה אתה חושב שרק
לך יש דרך חיים, רק לך יש עקרונות, למה? לכל אחד יש, אני מוכנה
לוותר על חלק משלי, לא על כולם, אולי על יותר ממה שאתה מוכן
לוותר. אך גם אתה חייב לוותר קצת. תן לזה צ'אנס, מעולם לא
אהבתי מישהו כך. למה אתה שובר את כל מה שהיה בינינו בלי לנסות
אפילו?" אמרה בקול חלוש. "את לא מבינה אותי... אוף!!! ידעתי,
למה אני נכנס לזה" קולו התחיל להשמע חלוש יותר ויותר, "אני לא
יודע איך להסביר לך את זה, אני מדבר על נקודות יסוד שלא נוכל
לחלוק...". "אני לא מקבלת את זה, אם אתה רוצה לומר לי שאתה לא
סובל את המראה שלי אז בסדר, אם אתה חושב שאני מכוערת, אם אתה
חושב שאני טיפשה, אם אתה חושב שיש לי אופי דפוק אני אקבל את
זה, אבל תגיד את האמת. אני לא אקבל את מה שאתה אומר לי כי אני
לא מבינה את זה" אמרה. "זה בדיוק העניין שאת לא מבינה את
זה...".
ככה זה נגמר, בערך...







"אתה יודע שאני כל הזמן חושבת עליך בחודשים האחרונים. מאז מה
שאמרת לי לפני חודשיים אני כל פעם חושבת מה אתה היית אומר על
כל דבר שקורה לי. מה אתה היית עושה, מה היית מייעץ לי לעשות.
אני חושבת ש..."
והיא עוד חושבת ש...







"לך לעזזאל. אני לא מבינה אותך. עד לפני יומיים הכל היה כל כך
יפה, והראת לי כאילו העולם ורוד ויהיה לנו טוב ביחד. מה קרה לך
פתאום? פגשת מישהי? מה קרה?  אני לא מבינה... אווווף." אמרה
ודמעות צלולות נשקפות מבעד לעפעפיה הקטנים. "שתוק. אני לא רוצה
לשמוע אותך בכלל. מה אתה חושב שעכשיו תימחק לי מהראש? שאני לא
אזכור אותך יותר? אווווך... איך נתתי לזה לקרות. למה חשבתי
שסוף סוף פגשתי את הנסיך, הייתי צריכה לדעת שהוא לא קיים בכלל.
איזו תמימה אני, דוקא כשהכל היה נראה פתאום כל כך יפה, כמו
חלום. אתה מבין? היית החלום שלי. ועכשיו אני לא רוצה לראות
אותך או לשמוע אותך אבל החלום שלי אתה תמיד תשאר".

...ותדמע למוות.







" מ ה  ?    מה זאת אומרת לא חשבת על זה...? חשבת בכלל אי פעם?
 אני לא מאמינה, אתה רוצה לומר לי שכשישבנו שם על חוף הים
בלילה, רק אתה ואני, והבטנו בגלים המתקרבים ואז הולכים ונבלעים
בעומק הים, אתה בכלל לא רצית להיות רומנטי??? מה זאת אומרת לא
התכוונת? אני לא מבינה, בחור לא סתם לוקח מישהי ויושב איתה על
חוף הים באמצע שומקום בשעות הלילה הקטנות, מדבר איתה על החיים
שלו והיא על שלה. הרי ברור שמי שעושה את זה יודע שהוא הולך פה
על משהו. אתה רוצה לומר לי שבכלל לא התכוונת? אני לא מאמינה לך
בכלל. בעצם, אני כן מאמינה לך. זה כל כך מתאים לך לעשות דבר
כזה בלי לחשוב, אתה כל כך נאיבי.  אני לא מאמינה שעוד קיימים
אנשים כמוך, תאמין לי אם לא הייתי מכירה אותך ואיזה חברה שלי
הייתה מספרת לי כזה דבר לא הייתי מאמינה לה שקיים בחור כל כך
רומנטי שאפילו לא שם לב לזה שהוא רומנטי... איך נפלתי איתך.
שיהיו לך חיים יפים, תתקשר אם בא לך, וחסר לך שלא יבוא לך, כי
אז אני אאלץ להתקשר אליך..."

...היא מחכה לטלפון... והוא החליף מספר







"אני לא מקבלת סתם 'לא'. לא יעזור לך. אני רוצה לשמוע סיבה."
"..."
"אין כזה דבר 'מסובך', אוף, תמיד כשאין לכם מה לענות אז הכל
נהיה מסובך. זה מאוד פשוט, בוא אני אעשה לך סדר בראש. או שיש
לך מישהי אחרת שהסתרת ממני, או שפשוט נדלקת על מישהי, או שאתה
לא מספיק כן איתי ואתה חושב שנעשיתי פתאום טיפשה או מכוערת או
לא יודעת מה. אבל האפשרות האחרונה לא באה בחשבון כי, עם כל
הכבוד, מה עשית איתי חודשיים?"
"..."
"יודע מה, אני לא רוצה לשמוע בכלל... חבל שהכרתי אותך, עכשיו
אני אצטער על זה כל החיים שלי."
"..."
"יודע מה, אולי לשם שינוי אתה צודק, אני בטח אשכח אותך עוד כמה
ימים, שבועות או חודשים... כן, בטח..."

אין פטור מזכרונות...









loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"
"





סניף של טיב טעם
במאה שערים ביום
עמוס.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/6/01 14:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אז ישיר

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה