הצפורים עפות אל ארץ לא נודעת
הציפורים עוברות תלאות וייסורים
הציפורים עפות אל שמש ששוקעת
והן שרות ומזמרות שירים

קול זמרתן מבקיע לב שמיים
כחץ גדול חודר אל תוך הלב
הציפורים עפות ורק אנחנו
נשארים כאן מאחור עם הכאב

אך יום יבוא והן חוזרות
ואז אנחנו מתחילים לשמוח
והן שרות ומזמרות
וליבנו את דלתו פותח

אך במהרה הן זה ידוע
לה חולפת העונה
והציפור שוב לה יוצאת
לדרכה אולי האחרונה
ואז נעצבים אנחנו
וליבנו שוב דואב
הציפורים עוזבות
ושוב אנחנו נשארים עם הכאב