אני יודע שפגעתי בה
אני יודע שהכאבתי לה
אבל עכשיו כבר מאוחר לשנינו
היא לעולם לא תסלח לי
היא לעולם לא תשיבני אליה.
ואני, טיפש מהטיפשים, על שנתתי לה ללכת,
לחמוק לי מבין האצבעות כמו גרגירי חול
שנתתי לאהבתי הגדולה ביותר ללכת
אבל עכשיו, מגיע לי, לחיות כפי שאני חי
רגשי חרטה על הדברים שעשיתי
על הדברים שעשיתי לה
על הדברים שבגללם היא אמרה לי "לך"
ואז, באותו הרגע, ידעתי שלעולם לא אחזור אליה
ועכשיו, אני כבר בא בימים
מחכה לו שייקח אותי
כי אין טעם לחיות כל רגע שהוא בשבילי
רגע של חרטה, רגע של פספוס
ואין טעם לחיות בלעדיה, אין לי חיים בלעדיה,
נערתי היפה שכה אהבתי,
כי היא זו שהביאה לי כ"כ הרבה אושר לחיי
ואני, כמו טיפש, נשפתי על האושר הזה, חזק ככל שיכולתי,
ועכשיו הוא עף לו ברוח, ולא אני, ולא היא יודעים...
אם אי פעם
נמצא אותו
שוב. |
