עמנואל כהן / זרעוני האביב |
הכיסופים לפיטמתך, יוקד בשרי בכותונת
אין סוף לתחלואי נפשי מבעד לזרזיף החמים.
טעמך עוד ניגר, בפאתי שפתי לא גומע עצמי
עוד דקה להרגיש. טעם המן רחוק מלהגיע לטעמך.
ואז בשקיקה ופילבול אישונים ירדה בגרוני אביונך
צעקתה התנפצה ברעד קיר גופי אשרי המאמין לתמציתך.
עוד אחלום אגנך הסבוך בתלתלי מורדת צעירה ,
עוד אחלום ואת בשקיקה תגמעי זרעוני אביב ביקיצה.
שבו בנים לגבולם ,קצה עבר בלאט שומר הסף
ניכלם מקופל נסוג מדדה כושל נס ועף...
1.2.04
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|