ליילה קונה / דון קישוט |
את שלך מפנים עמוק, כך מן הסתם
וטחנות הרוח, הופכות לענקים
אולי
בשבילך הכל בטוח, בוודאי
השדים ברוחך, רק נילחמים
ושלא כמוך, הם, לא מפנימים
אז מה זו דמעה מתגנבת לעינך
שום משא הרי, לא כבד כבר בשבילך
הנח את הכידון, דון
תניח למגן
תצא ממלחמות, תפסיק להתגונן
כל השדים, הם נמצאים, רק בדמיונך
הנח לנפשך
תן לה מנוחה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|