|
הולגרמות בלב
השתקפויות של כאב.
צלקות מפעם
כמו שעכשיו לא שורף.
נשארו רק שמים
עננים של זכרונות
חלקם ממשי
אחרים קצת פחות.
ובתןך הצפת זכרונות וזמנים
שהיו בעבר, שהיו נקיים
יש הבטחה חזקה כמו המוות
שפעם אתעורר ואהבה אמיתית תשכב לידי.
מסתכלת קדימה
לא מסוגלת לראות
האור מסנוור את שארית הדמעות
היגיון ושטויות לצד שנאה ורצון
החיים שלי שוב ביד הדמיון. |
|
|
די, כבר שלחתי
איזה 10 סל-
וגנים. גיברת,
תתקדמי אחורה
באוטובוס.
(יש עוד מקום
שמתקדמים בו
אחורה? אולי בדף
שלכם.
ובארץ שלנו.
ובפרסומת ההיא
עם האישה
המבוגרת
במבטא.)
ת. ריסים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.