|
הדיו שלי יבש
הדף קרוע
והמחשבות מפחדות לפרוץ
את הגבולות שבלא יודעין
שמה לעצמי
האהבה שלי מחכה
שאוהב אותה
כי הרכבת עוד מעט
ונוסעת
הבסים רוטטים את החורף
שבא ומיישן אותנו
בפתיתי שלג חדים
זהו ודאי
הזמן לבכות. |
|
|
החיים הם כמו
חתיכת חרא
מדממת.
יש צורך
בהסברים?
זוזו לסטרי,
פילופוב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.