עדי עבדה / איתי |
לפני החמה,
אל עורך החשוף הגעתי,
בדממה.
ואתה כמו מלאך,
ישן את שנתך.
עליך פוסחת הרוח,
במעופה.
ואור נוגה מהשקיעה,
עוטף אותך בזוהרו.
ואתה כמו תינוק,
הישן בחיק אמו.
מחייך בשנתך,
כמו הטיל אורו עליך ירח.
אך זו השמש החמה,
שבזכותה אתה זורח.
ואינך יודע זאת,
אינך יודע דבר.
ריחוקך עצום ממני,
ומכל השאר.
ועכשיו אני,
קרובה אך רחוקה.
למרות ששנינו יחד,
תחת אותה שמיכה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|