דן ספרי / סיוט מסוג אחר |
בתוך אולם עתיק, קודר
לשבת כך, שוב מתרגש
מצעדים, מצל עובר
הלחישות הן מטריפות
תופס ודג שברי מילים
על המסך יש מכשפות
סביבי חגים השועלים
לשבת כך, להשבר
לתפוס חזק את הכיסא
כן שוב הביעותים חבר
חוזר סיפור המעשה
לשבת כך, רועד מקור
ושוב לבסוף כל כך בודד
אימה תצרח, תמיד אזכור
שוב את צחוקה המהדהד
ואין שם כלום, הפחד ריק
הזאבים הם סתם צללים
אוויר שקוף שם מצחקק
אל מול פניי שכך נופלים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|