| כאשר העצב נוגע -בבדידות,
 בעת הלב ממאן -
 לשמוח.
 המועקה הולמת
 בצבעי השחור.
 
 אסתתר בקיברי,
 לא אגלה מקום הימצאי,
 קרן אור לא תיגע בגופי -
 הסגור בארון חרפתי.
 
 בנחל דמעות בכיי אטבע,
 לא אמלמל, לא ארשרש,
 בחרש אמנה דל ימי
 בזה החלד,
 אסגור עפעפי ואנום,
 הלוואי לעולם.
 
 משרתי ועבדי
 אני לי באחת
 ו ל ה ם
 נ כ נ ע ה   י ש ו ת י.
 
 
 | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.