הלילה יורד, השקט נכנס ורק הגשם בחוץ לא מאס מלרדת
ומה שנשאר הוא רק לחכות עד שהיא תכנס להאיר לי את הדרך
מחכה אני, אבוד ועזוב ורק תקוותי נשארה לי, והיכן היא?
אותה הדמות בלבן שאת ליבי לקחה לי?
קולות ודמויות חולפות בראשי, ונראה שכל חיי היו לשווא הם
ורק היא, שם בקצה שומרת עלי, מחכה לי.
הזמן הוא בלתי ניתן לעצירה, וחיי נמשכים הם, ארצה ואם לא
אמנם בלבי יודע אני, שהיא עוד תבוא
ומה קורה פתאום מסביבי? הגשם הפסיק ,והשמש עלתה
והלילה?, הלילה נעלם כאילו אף-פעם לא היה.
רואה אני מסביבי אנשים מחייכים, שלשום מקום לא ממהרים
ושם בקצה עומדת היא, כולה בלבן שמחכה רק לי..... |
