וגם אם לא עשיתי כלום
וגם אם לא רצית דבר
אני תמיד אדע שמשהו נשאר
ואם תרצי שאעלם
אם לא רצית ואם את כן
גם זה לא ישנה עכשיו דבר.

אני פוחד נורא
ואת היית כה מדהימה
תמיד אמרת שלא רצית דבר אחר
את משנה צורה
וזה אני שמתבלבל
אף פעם לא רציתי משהו אחר-ומצטער.

כותב שורות כאלה לא מאמין
אמרת ששנינו משלימים
אני זוכר שפעם כתבת שירים
האם היו הם רק מילים?

אני פוחד נורא...

אני עכשיו יושב בצד
וכלום יותר לא מעניין
את מטלפנת ואני שוב מדמיין
איך ששכבנו במיטה
ואיך היית כה עצובה
איך בשנייה נהייתי מישהו אחר
ומצטער...

אני פוחד נורא...