השיר : http://stage.co.il/Stories/291938

ניתוח השיר :

בשיר זה, המשורר בא להדגיש את בדידותו והפחד שלו מפני בנות
המין השני ובני אדם בכלל.
הוא זועק לעזרה ומבקש אותה מן הקורא. רוצה להוציא את רגשיותיו
החוצה, אך עדיין חושש.

בבית הראשון של השיר, מראה המשורר את חייו בעזרת דימויים.
לילה חשוך, מאוחר בלילה וכו'.
נוצרת תחושה של בדידות, יגון ועצבות.
צירוף המילים "עד מאוד" בא להבליט את כאבו.
אנו רואים, את רצונו בקשר אנושי ואישי, וכאב על כך שעליו
להסתובב לבדו ברחובות חשוכים בשעת לילה מאוחרת.

בבית באה התפנית של השיר, המראה את חששו הספיציפי של המשורר
מבנות המין השני, אשר פגעו בו במשך חייו, ולכן הוא נאלץ לברוח
מהן, ע"י בריחה מן המציאות ומן החיים.
"קולות המטוסים, קורעים את אוזניי".
אילו מטוסים מסתובבים בשעות הלילה מעל עיר אפלה וקרה?
מטוסי הבדידות.
הבדידות אשר מבריחה את הכותב וגורמת לו לרגשות דיכאוניים
חזקים, שאותם הוא מוציא דרך שיריו.
מולו נעמד "פות, פות ענק".
הפות, איבר הרוויה הנשי, מסמל את נשות העיר, הארץ והעולם
כולו.
אין המשורר רואה בנשים כפות, כדבר החיוני לרבייה או הנאה מינית
בלבד.
להפך.
המשורר רואה בפות כאיבר המאיים עליו ביותר.
הוא פוחד ממנו, אך עם זאת מתרשם מגודלו ורוב תפארתו והדרו.

הפות שולף אקדח, עוד דימוי המשקף את האיום שמטילות הנשים על
המשורר.
"אלף סערות אדירות שבשמיים, התכונן למות".
הנשים מאיימות על המשורר, כמו סערה אדירה בלב ים המאיימת
להכניע את כל הבא בדרכה.

המשורר נזכר באמרה - "בנות לא יהרגו אותך".
נשמתו של המשורר מתה.
לא מתה, אלא נרצחה.
נרצחה ע"י חרדתו הגדולה ביותר - נשים.