צעד, ועוד
מחומש מדויק מתחדד, חמוש
דפנותיו נתקשחו
כתגובה פוטנציאלית.
גוף אנושי, כמו חוט מתוח
גו מתקער, חזה מתקמר
מתיישר - לשדר
אחיזה בקרקע, מנוגדת
למחשבה שאוחזת.
ובהבזק רגעי, בחלוף -
משב רוח רענן,
נתקהה בסיס החימוש
וחולף.
הוא חלף.
כעת כל שנותר הוא
אוסף מאיות השנייה,
ושובל
ריחני לאחר.
וחסר.
זיכרון חזותי,
בין מצמוץ למבט
לאחור
מחשבה שאוחזת
מודעת
ומשקע מורגש.
קיים.
ונושב לו הרוח
נושב.
עת דפנות נרפות
במחומש.
עלטה שאוחזת.
יד קעורה
לפנים
נרעדת באין.
וצליל רועש, מחריש
של דממה.
ונראה,
שחזק, כמתוח
יחזור לסורו,
יתקער, יתקמר -
והלא
אנרגיה תשמר
הזיק שנוצר
עת יומר באחר.
ונכמרתי לצדק
החוקיות של החומר.
היא ההתחלה
היא הסוף.
היא ריאקציה.
שתוביל לאחרת
ותגובה שאינה
עד הסוף.
ותמיד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.