ראיתי את אלוהים.
הוא היה ססגוני ותם
ומרהיב ומושלם
ללא רבב
וכשהפנה אליי את עיניו
ידעתי כי לא אהיה כשהייתי
לפניו.
שמעתי את אלוהים.
קולו היה כנבל מתנגן
הרמוני, קורע לב ומאבן
עדין ורך
וידעתי שאני שלו, סתם כך
כי את מה ששמעתי ידעתי
שלא אשכח.
הרחתי את אלוהים.
ריח נקי, עתיק מימי קדם
הרחתי את גן העדן
כמה משכר
וכשבי מיקד את מבטו החודר
ידעתי כי לנצח שייכת אני
לו, הממכר.
טעמתי את אלוהים.
את טעם שפתיו המתוק, המלטף
טעם חושני שאותי אופף
ליבי הולם
לנוכח אלוהים, צמוד אליי, ליבו פועם
ולראשונה בחיי הכל מסביבי
רועד-רועם.
הרגשתי את אלוהים
חודר לתוכי בעוצמה, מעליי
קורע מנפש וגוף את בתוליי
ברוע ורצח
וידעתי שאני שלו, שלו לנצח
כי מאלוהים
לא בורחים
רק מתים. |
