גאיה ים / מנסה לכתוב והיד רועדת |
מילים תקועות עמוק בגרון ועיינים עצומות.
נשמה שכבר התעופפה למעלה, עם כל הנשמות האבודות וגוף שממשיך
להתקיים, מתמוסס לו על האדמה.
דמעות שיורדות בכל יום ויומו עם כאב שחודר ועצבות מתמשכת עם
צער שדוקר וצועק וזועק.
מתפללת ליום בו גופי יפול ארצה, יכנע לתפילותי הממושכות ויגשים
משאלה ואהיה אסירת תודה בעולם הבא.
קחו אותי מכאן, בבקשה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|