התיישבנו במקום היחיד שהיה פנוי, בפנים ככה, משקיפים לחלק
החיצוני ההומה. הרגשנו קצת מחוץ לתמונה, אבל אני מדי פעם מרגיש
ככה גם כשאני בתוכה, אז זה לא היה כזה משנה. לידנו ישבו שלוש
בחורות. 22 בערך, חשבתי. דווקא הייתי עם מצב רוח טוב באותו
הערב, בניגוד אליהם, שנראו כאילו הם באו בכיף אבל רצו מיד ללכת
(אולי בגלל שהם לא רגילים להרגיש מחוץ לתמונה, לא חשבתי על זה
עד עכשיו).
בכל מקרה, לאט לאט התחלתי לשים לב אליהן יותר ויותר, גם בגלל
זווית הישיבה שלי, וגם בגלל שהן דיברו בקול יחסית. והאמת, גם
בגלל בחורה ג'.

סיכום הערב:
בחורה א' - היפה. עוד לא החלטתי אם היא חיה ביפים ואמיצים או
בצעירים חסרי מנוח. פוסטר, לא בנאדם. מנסה להיות הבחורה הקולית
והשווה שכולם מנסים להיות כמוה. מנסה בכוח, לא סתם מנסה. צוחקת
הרבה, תזזיתית, צחוק מזויף ואגוצנטרי (אל תשאלו מה זה צחוק
אגוצנטרי, ראיתי את זה. זה קיים :). חיה על סיסמאות, ככה אני
קורא לזה. אני בטוח שהיא מהסוג שנהנה מפרסומות. בקיצור, חוסר
ביטחון מטורף שמוסווה ע"י עודף ביטחון מזויף. יש לה מזל שהיא
נראית טוב יחסית (או שאולי לא בעצם. אם היא הייתה נראית קצת
פחות טוב, או לפחות חושבת שהיא נראית פחות טוב, כנראה שהשטחיות
הזאת לא הייתה קיימת מלכתחילה).

בחורה ב' - הנגררת. Wannabe. זאת יודעת שהיא לא חיה ביפים
ואמיצים, אבל היא הייתה רוצה לחיות שם. היא המזל של בחורה א',
כי היא רואה את בחורה א' בתור מודל לחיקוי בכל דבר אפשרי.
מביגוד, תנועות גוף וסגנון דיבור דרך משקה (?!) ועד לדעות. גם
כן חסרת ביטחון, אבל מהסיבות הלא נכונות. האמת, חבל, דווקא
נראה שיש בה משהו. נראה בחורה א' חברה שלה כבר שנים. אולי זוהי
חלק מהבעיה.

בחורה ג' - האמיצה :) גם היא חברה טובה של שניהם כבר המון זמן.
אבל היא קצת אחרת. רגועה. היא לא הייתה חלק מה - Show של שתי
האחרות. היא צחקה איתם כל הערב, אבל בניגוד אליהם היא הייתה
אמיתית. סוג של שלווה עצמית כזו. אמיצה מספיק להיות עצמה.
באמת שהתכוונתי לדבר איתה. חיפשתי את הרגע המתאים. הבעיה הייתה
שלא רק אני חיפשתי. והם מצאו. במשך שעתיים ניגשו לדבר איתה
עשרה גברים לפחות (!). זה היה קל יחסית כי שתי הבנות האחרות
היו קמות לרקוד כל חמש דקות ליד השולחן ומשאירות אותה לבד.
והדבר הכי מדהים היה שעם כל אחד היא הייתה מדברת, צוחקת, נעימה
למרות שראיתי שהיא לא מעוניינת באף אחד מהם. אפילו האחרון יצא
ממנה בהרגשה טובה. אולי היא רגילה לזה, אבל לי זה היה נראה כמו
משהו מתיש. בשלב מסויים וויתרתי על הרעיון. נראה לי מאוד סתמי
לדבר איתה אחרי שעשרה גברים ניסו.

חבל.