|
ראיתי את ברק עינייך
שפתותייך
מעבר גל שיער חומק
חיוך ממיס
ויד מונפת לשלום
עמדת שם בהמון רועש
אבל אני בשקט
הכל ממרוצו עוצר
יופייך זהר מעל כולם
לאט לאט נמוג הרקע
את לבדך מולי
הרוח שמלתך מניף
חושף ברכיים
ולובן עור מעל
של ירכיים
ובאחת הוא מצידי חולף
אותו בחור אליו חייכת
ואל מאחורי דמותו
הנך נמחקת
ורק אצבעותייך על ערפו עכשיו אראה. |
|
|
הרי כולם יודעים
שלאונרדו (לא,
לא הצב נינג'ה)
לא יכול היה
לשלוט
בנפיחותיו, למה
אתם חושבים שהיא
מחייכת ככה?
אני, מהרהר
באומנות הרנסנס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.