זה היה יום שבת, יום יפה היה בחוץ, התריסים בבית היו פתוחים
וקרני השמש חדרו דרכם וחיממו את הבית. אני עדין שכבתי במיטה,
מריחה את ריח השמש, את ריח השבת.
אבא נכנס לחדרי, נשק על לחיי ואמר בעדינות: "בוקר טוב מלאך
שלי, קומי תתלבשי, האוכל מוכן, נאכל ונצא." הוא ליטף את שערי
בעדינות ויצא.
התמתחתי פעם אחרונה במיטה וקמתי. הסתכלתי מהחלון, יום שבת
אביבי, יפה, נעים בחוץ.
היום אנחנו נוסעים ללונה פארק, אני אבא ואמא, חיכיתי כל השבוע,
אני אוהבת את הלונה פארק.
התלבשתי והלכתי למטבח.
לבשתי גופייה, אני אוהבת גופיות, אבל בדרך כלל לא יוצא לי
ללבוש.
אבא הכין טוסטים, וחביתות וישבנו לאכול מסביב לשולחן, אכלנו,
דיברנו, צחקנו, וכשסיימנו יצאנו סוף סוף ללונה פארק.
אמא לקחה איתה את המשקפי שמש, בגלל שהיתה שמש בחוץ, אבל שהיינו
במקומות מוצלים היא הורידה אותם.
הגענו.
הלונה פארק היה כל כך גדול, היו בו כל כך הרבה מתקנים ולא
ידענו במה להתחיל, בסוף החלטנו להתחיל בקרוסלת הסוסים, כי היא
הייתה ליד הכניסה. התור התקדם דיי מהר וסוף סוף היה תורינו,
באתי לעלות על הסוס הלבן כי הוא היה הכי יפה, אבל אז שמעתי
צעקות חזקות וגם משהו נשבר, התעוררתי, התריסים היו סגורים כמו
תמיד, והבית היה חשוך, אבל באמת היה יום שבת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.